#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איתא בסוטה (ד' ע""ב) אמר רב חייא בר אשי מים הראשונים (לאפוקי מים אחרונים ולא לאפוקי מים שניים) צריך שיגביה ידיו למעלה, באר."	"1) הרא""ש (ור""ש) פי' דחיישינן שמא יצא מים ראשונים (לאפוקי מים שניים) הטמאים ממקום הנטילה חוץ למקום הנטילה (בין למ""ד עד קשרי אצבעותיו בין למ""ד עד הפרק) והמים שניים לא יטהרו המים שיצאו חוץ למקומן [ויש גורסין ברש""י דהמים שניים מטהרים אפי' חוץ למקום נטילה, ולפי""ז צ""ל דהחשש הוא שמא יטלו המים שניים רק עד מקום הנטילה] ואח""כ יחזרו המים ראשונים להמקום נטילה ויטמאו את ידיו<br>2) הרשב""א פי' דליכא חשש שמא יצאו מים ממקום נטילה חוץ למקום נטילה, אלא החשש הוא דוקא למ""ד דמקום הנטילה הוא דוקא עד קשרי אצבעותיו וחיישינן שמא מים הראשונים יגיעו חוץ לקשרי אצבעותיו ונטמאו [דאפי' להאי שיטה מודה דכל היד מטמא כדמצינו לגבי תרומה וכמ""ש המג""א (סי' קס""א ס""ק י""ג) דלכו""ע אם יש לכלוך על פיסת ידו צריך ליטול את ידו] והמים שניים לא יגיעו אלא עד הקשרי אצבעותיו [דאם יגיעו שם יטהרו המים ראשונים] אבל למ""ד עד הפרק ליכא למיחש למידי דאם יטול המים ראשונים יותר מהפרק לא נטמאו כלל [והערוך (לפי הב""י) ס""ל כמו הרשב""א אלא דס""ל דאפי' חוץ לפרק מטמא את הידים, וע""ע בחזו""א (או""ח סי' כ""ד ס""ק ט""ו)]<br> (ב""י, מג""א (הקדמה), מ""ב ס""ק א')"	סימן קסב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי נפק""מ בין השיטות?"	"אלו הקולות לפי הרא""ש:<br>1) כפשוטו יש נפק""מ אם מהני ליטול מים הראשונים ברביעית [או לטבול במקוה], לפי הרא""ש דהחשש הוא שמא יצאו ממקום הנטילה חוץ למקום הנטילה אם יטול ברביעית לא נטמאו וליכא חשש כלל. לפי הרשב""א דהחשש הוא למ""ד עד קשרי אצבעותיו לא מהני ליטול ברביעית כיון שהחשש הוא שמא יטול חוץ לקשרי אצבעותיו שם לא מהני רביעית ועדיין נטמאו מחמת ידו. אמנם, חידש המג""א (בהקדמה) דהב""י חזר בו וס""ל דאפי' להרשב""א מהני רביעית ולא נטמאו אפי' חוץ למקום הנטילה. [אבל הרמב""ם סבר שלעולם בעי רביעית בפעם ראשון ואפ""ה ס""ל דצריך להגביה את ידיו, וצ""ל דס""ל כהרשב""א קודם חזרה דנטמאו המים חוץ למקום הנטילה (ערוה""ש סעי' י')]<br>2) אם ישפיל ידיו מתחילה ועד סוף, לפי הרא""ש לא חיישינן שמא יצאו המים ממקום הנטילה חוץ למקומו [ואחר נתינת מים שניים מותר להגביה את ידיו (מ""ב ס""ק ז', שעה""צ ס""ק י""ג)] אבל לפי הרשב""א דהחשש אינו שיצאו המים ממקום הנטילה חוץ למקום הנטילה אלא שבתחילה יטול המים חוץ למקום הנטילה עדיין יש לחוש (ביה""ל ד""ה וה""ה)<br>3) לפי הרא""ש מעיקר הדין סגי אם מיד אחר נתינת מים שניים הוא מגביה את ידיו [אלא שטוב ליזהר לכתחילה להגביה ידיו אפי' בשעת הנתינה] אבל לפי הרשב""א מעיקר הדין צריך להגביה את ידיו אפי' בשעת הנתינת מים שניים שמא יטול מים שניים חוץ למקומו ואם ישפיל ידיו יחזרו למקום הנטילה (מ""ב ס""ק ג', שעה""צ ס""ק ח' - י')<br>ואלו הקולות לפי הרשב""א:<br>4) אם יטול כל היד עד הפרק, לפי הרא""ש עדיין יש לחוש שמא יצאו המים ממקום הנטילה חוץ לפרק ויחזרו אח""כ, אבל לפי הרשב""א ליכא חשש דאם יצאו המים חוץ לפרק לא נטמאו כלל (מג""א בהקדמה, מ""ב ס""ק א')<br>5) אם שופך על ידיו ג' פעמים, לפי הרשב""א תו לא חיישינן שלא הגיעו עד מקום שמים הראשונים הגיעו, אבל לפי הרא""ש לא מהני דלא נטהרו המים שהלכו ממקום הנטילה חוץ למקום הנטילה (מג""א ס""ק ב', ביה""ל ד""ה י""א)"	סימן קסב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך קיי""ל במח' בין הרא""ש הרשב""א?"	"מעיקר הדין קיי""ל כהרא""ש דזהו דעת רוב ראשונים, אבל טוב לחוש גם לדעת הרשב""א, ובשעת הדחק יש לסמוך על הרשב""א (מ""ב ס""ק י""א, ביה""ל ד""ה וה""ה)"	סימן קסב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי הרא""ש, למה לא אמרינן שישפיל את ידיו מתחילה ואז לא יהיה חשש שמא יצאו המים ממקום הנטילה חוץ למקום הנטילה?"	"1) המהר""י אבוהב תי' דקאי כמ""ד דא""צ ליטול אלא האצבעות, ומודה להרשב""א דלהאי מ""ד נטמאו המים שנוגעים בפיסת היד<br>2) הב""י בתחילה רצה לתרץ אה""נ שיכול להשפיל ידיו לגמרי, וכוונת הגמ' הוא שאם לא השפיל ידיו בתחילה אז צריך להגביה ידיו [וכן פסק הרמ""א דיכול להשפיל ידיו מתחילה ועד סוף]<br>3) תי' הב""י דצריך להגביה ידיו משום הסמך וינטלם וינשאם (ישעיה ס""ג, ט')<br>4) החדושי הגהות להמהרל""ח תי' דאפי' אם הלכו המים חוץ למקום הנטילה מעיקרא אפ""ה נטמאו משום שנוגעים למים שהם במקום הנטילה ואין להם טהרה"	סימן קסב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו פשט ברבינו יונה דכתב דלפי הרי""ף צריך שיזהר שלא יגביה ידיו למעלה?"	"1) המהר""י בן חביב פי' דס""ל דעדיף להשפיל את ידיו מתחילה ועד סוף, וכמ""ש הב""י ורמ""א לעיל [והקשה הב""י עליו דאינו משמע דרבינו יונה בא לפרש היפך ממה שאמר רב שצריך להגביה את ידיו]<br>2) הב""י פי' דר""ל לא יגביה את ידיו לגמרי דאז המים ירדו עד הזרוע תחת בגדיו ולא יוכל לנגבם יפה ויחזרו ויטמאו את ידיו אלא צריך להגביה את ידיו קצת"	סימן קסב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו פשט ברש""י דפי' דרק צריך להגביה ראשי אצבעותיו?"	"1) הב""י פי' דרש""י לשיטתו דס""ל דא""צ ליטול אלא אצבעותיו [אבל קשה לומר הכי בדעת הרמ""א (מג""א ס""ק א')]<br>2) המג""א (ס""ק א') פי' דכוונתו שלא יגביה ידיו לגמרי שמא יצאו המים תחת בגדיו ולא ינגם ויחזרו ויטמאו הידים, וכמ""ש הב""י בדעת הרבינו יונה<br>3) הב""ח פי' דרש""י בא לאפוקי צדדי האצבעות, דצריך להקפיד להגביה ידיו ולא להשפילן [וכמו שהקשה הב""י למה אינו יכול להשפילן] כדי שירדו המים גם על ראשי אצבעותיו, ועוד הביא המג""א (שם) דראוי להגביה אצבעותיו ע""פ קבלה, וגם ע""פ הסמך וינטלם וינשאם [והמ""ב (ס""ק ד') רק הביא פירושו של הב""י והב""ח]"	סימן קסב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם לא הגביה ידיו?	"א""צ ליטול עוד הפעם אלא אם ראה שהמים יצאו חוץ לפרק וחזרו לידיו (מ""ב ס""ק ב') [ואם רק נטל עד קשרי אצבעותיו, אע""פ שמסתמא יצאו המים חוץ לקשרי אצבעותיו, מ""מ א""צ ליטול עוד הפעם אלא אם יודע שהמים חזרו (שעה""צ ס""ק ז')]"	סימן קסב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשפיל ידיו אחר נתינת מים ראשונים (לאפוקי שניים)?	"השעה""צ (ס""ק ח') כתב דמותר דאפי' אם ירדו המים למקום הנטילה הרי נטהרו ע""י מים שניים [ומ""מ טוב להגביה ידיו כדי שיגיעו לראשי אצבעותיו, וגם ע""פ קבלה (מ""ב ס""ק ט')], אכן החזו""א (סי' כ""ד ס""ק י""ח) כתב דהמים שניים לא מהני אלא למים שהיו על ידיו ולא למים שירדו שם מחוץ למקום הנטילה, וממילא ס""ל דמדינא צריך להגביה את ידיו אפי' לאחר נתינת מים ראשונים."	סימן קסב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה כשאין לו אחר ליטול את ידיו?	"כיון שא""א להגביה את יד הראשון כשיטול את יד השני צריך ליזהר ליטול ברביעית על כל יד, ובשעת הדחק שאין לו רביעית עדיף להשפיל ידיו לגמרי, וכמ""ש הרמ""א דמהני לפי הרא""ש (מ""ב ס""ק ג')"	סימן קסב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין למעשה בהגבהת ידיו?	"מעיקר הדין כשנוטל כל היד ברביעית א""צ להגביה את ידיו בין להרא""ש בין להרשב""א (שעה""צ ס""ק י""ד),אבל צריך להשגיח שיבואו מים לכל ראשי אצבעותיו, ומ""מ יש ענין להגביה את ידיו ע""פ קבלה ומשום הסמך מקרא וינטלם וינשאם (מ""ב ס""ק ט') [אבל לא יאמר שאו ידיכם קודש משום הפסק (ערוה""ש סעי' ז')], והוסיף הכה""ח (ס""'ק ב' וס""ק ו') ע""פ האריז""ל יש להגביה ידיו כנגד ראשו."	סימן קסב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הרמז לנטילת ידים?	"כתב המרדכי בברכות נטילת שחרים ג' פעמים, לפני הסעודה ב' פעמים, לאחר הסעודה פעם אחת, וסימן לדבר לחשוף מים מגב""א (ישעיה ל', י""ד) (דרכ""מ ס""ק ג')"	סימן קסב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש קצת לכלולך על ידיו?	"צריך נטילה ג' פעמים, הראשונים להעביר הלכלוך, השניים מטהרים, השלישים מעבירים המים טמאים [והערוה""ש (סעי' י""ב) מתמיה למה פסק השו""ע כדעת יחידאה, אבל כיון שפסקו כן יש ליזהר בזה אך כששופך רביעית בבת אחת א""צ יותר {וצ""ע דגם זה כנגד השו""ע}]"	סימן קסב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם המים שמעבירים הלכלוך בכלל השיעור רביעית?	"מבואר מהב""י והשו""ע דהם בכלל השיעור רביעית [וביאר הלבוש שהם בכלל טהרת הידים] (מ""ב ס""ק י""ז), אבל השיג עליו הביה""ל (ד""ה קצת) דאין זה אלא הכנה לנטילה [וס""ל דליכא הכרח מתוס' בחולין ק""ז ע""א], ומסיים דנכון להחמיר לכתחילה שיהיה רביעית מים אחר שמנקה את ידיו מלכלוך."	סימן קסב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לנגב את ידיו לאחר שנוטל את ידיו להעביר את הלכלוך?	"לא מיבעיא לפי השו""ע והלבוש דהוא מחלק הנטילה בודאי א""צ לנגב את ידיו, אלא אפי' להביה""ל הנ""ל דס""ל דהוא הכנה לנטילה מודה דא""צ לנגב את ידיו (ביה""ל ד""ה הנוטל) {וצ""ב ראייתו ממי שנוגע במים קודם נטילה שאינו פוסל המים דהכא מיירי כשמשתמש בהמים להעביר את הלכלוך ופשוט דנפסלם בכך}, אכן החזו""א (סי' כ""ד ס""ק כ') ס""ל דראוי להפסיק ולנגב את ידיו [אבל אם שופך הרבה בפעם הראשון מדינא א""צ ניגוב]"	סימן קסב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לסבב את כל היד במים הראשונים?	"אע""פ שהפמ""ג מסתפק בזה, כתב השעה""צ (ס""ק ט""ז) דמסתבר כהא""ר דא""צ לסבב את כל היד כיון שהוא הכנה לנטילה {אולם לפי הב""י והלבוש יש לעיין בזה}"	סימן קסב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה לכלוך צריך להסיר קודם הנטילה?	"רק לכלוך החוצץ (מ""ב ס""ק י""ח), והחזו""א (סי' כ""ד ס""ק כ') ביאר דבודאי ליכא בזה חשש חציצה [שהרי הם נופלים ממילא] אלא תקנו חז""ל דיטול ידיו על ידים נקיים בלא שום חציצה"	סימן קסב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להשתמש במים הראשונים המטהרים את ידים גם להעביר את הלכלוך?	"לא, אלא צריך להעביר את הלכלוך קודם שנוטל המים המטהרים (ביה""ל ד""ה קצת)"	סימן קסב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נוטל כל יד ברביעית, האם צריך ליטול ב' פעמים (בדליכא לכלוך)?	"פסק השו""ע דא""צ, אבל הראב""ד (תמים דעים סי' ס""ז, ומובא בב""י עמ' קל""ו) ס""ל דלעולם בעי נטילה ב' פעמים (מג""א ס""ק ג', גר""א ס""ק י') [דס""ל דצריך מים שניים להעביר המים ראשונים שיש בהם זיעת ולכלוך מהידים (ב""י שם)], וטוב להחמיר לכתחילה אם יש לו מים מזומנים (מ""ב ס""ק כ""א) ויתנה בלי נדר (שעה""צ ס""ק י""ח) [והחזו""א נהג ליטול רק פעם אחת ברביעית (מ""ב דרשו)]."	סימן קסב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך לשפשף ידיו זו בזו?	"לכתחילה בעי שפשוף אפי' כשנוטל ברביעית כדי להעביר הלכלוך היטב היטב (מ""ב ס""ק כ""ד, ערוה""ש סעי' י""ד), אמנם מבואר מהראב""ד (בב""י עמ' קל''ז) דיכול לקיים שפשוף כשמנגב ידיו ע""י שפשוף במגבת (ר""י באק), [והב""ח סבר דשפשוף הוי רשות, והר""ש פי' דשפשוף הוא ניגוב]. אמנם, הפמ""ג (מש""ז ס""ק ד') מחדש דטעמא דשפשוף הוא מפני החשש שמא לא באו המים בכל חלקי היד וכיון שהוא טופח ע""מ להטפיח הוי חיבור אף במים הראשונים, ולפי""ז בטבילה דליכא למיחש להכי לא בעי שפשוף, ומסיים וצ""ע [וטעם זה אינו מובא במ""ב, ועי' בפסק""ת הע' 20]"	סימן קסב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשטיפה גדולה שיש בה כדי ב' שטיפות?	"כתב המג""א (ס""ק ג') בשם הרשב""א בתורת הבית דביד אחת עולה לה לב' נטילות אבל בב' ידים בעי רביעית בדוקא."	סימן קסב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול ליתן הכלי מיד שמאל ליד ימין?	"מותר, אבל כתב הבן איש חי (שנה א' שמיני סעי' ד') ע""פ האריז""ל שיניח הכלי על הרצפה ומשם יטלו ביד ימין (מאיר עוז)"	סימן קסב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במים הראשונים אם נטלו רק מקצת ידו 1) אם ידיו טופח ע""מ להטפיח 2) אם אין ידיו טופח ע""מ להטפיח?"	"1) מבואר מהרמב""ם ע""פ הגמ' בגיטין (ט""ו ע""ב) דיכול להוסיף על המים, וכן פסק השו""ע, אכן כתב המג""א (ס""ק ה') דזהו רק בדיעבד אבל לכתחילה צריך ליטול את כל היד, ועוד הב""ח ס""ל דמדינא צריך ליטול את כל היד אפי' בטופח ע""מ להטפיח, ולפיכך ראוי להחמיר ליטול כל היד בשפיכה אחת (מ""ב ס""ק ל') 2) מדינא צריך ליטול את כל היד בשפיכה אחת [והערוה""ש (סעי' ט""ז) מקיל אם שפך על כל האצבעות ואח""כ שפך על פיסת היד דזה לא מקרי לחצאין כיון דלרוב ראשונים א""צ ליטול הפיסת יד כלל] "	סימן קסב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב שפיכה אחת?	"ממג""א (ס""ק ה') בשם הב""ח והחת""ס מבואר דצריך להיות בקילוח אחת, אבל המ""ב (ס""ק ל', שעה""צ ס""ק כ""ז) מקיל כהט""ז (ס""ק ה') אפי' כשהפסיק בקילוח אם לא שהה בינתים {אין זה מפורש בהט""ז, אבל זהו הבנת המ""ב בדעת הט''ז, וע""ע בערוה""ש סעי' ט""ו}, ולפיכך מקיל בברזא לפתחו ולסגרו הרבה פעמים [וכן מבואר מכל הפוסקים לעיל סי' קנ""ט דמקילין בזה לגבי כח גברא (שעה""צ ס""ק כ""ח)], אבל מסיים דאם יש לו כלי אחר טוב להחמיר לצאת ידי הב""ח והחת""ס [אבל בקבוק שפיה צר מותר לכתחילה ליטול ידיו בו, אלמלא מה שהם חד פעמי (פסק""ת אות ח')]"	סימן קסב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשצריך ליטול כל היד עוד פעם, האם צריך לנגב ידו תחילה?	"הרא""ש והר""ש מסתפקים בזה, אבל פשוט להרמב""ם דא""צ ניגוב, וכן פסק השו""ע (שעה""צ ס""ק כ""ב, מ""ב ס""ק כ""ז), אכן החזו""א ס""ל דבעי ניגוב (וכ""כ הרע""ב בידים פ""א מ""א)"	סימן קסב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במים שניים?	"בודאי יכול להוסיף על מה שנטל ולא צריך ליטול כל היד [אע""פ שהטור הביא יש מפרשים דאפי' למים שניים צריך ליטול כל היד, כבר דחה פירוש זה בב""י, אכן, הערוה""ש (סעי' ט""ז) הביא דעת הראב""ד דמחמיר במים שניים]"	סימן קסב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שפכה מים (פחות מרביעית) על יד אחת ונגע ביד שנית או ביד חבירו?	בכל אופן נטמאו ידו וצריך לנגבה ולחזור וליטול את ידו 	סימן קסב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך לנגבה תחילה?	"לא מהני מים שניים אלא על מים שנטמאו מחמת אותה יד ולא מחמת יד שנית או יד חבירו (טור, מ""ב ס""ק ל""ה)"	סימן קסב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו המעלות כשנוטל את ידיו ע""י אחר?"	"כתב המג""א (ס""ק ח') ג' טעמים:<br>1) יהא מותר לשפשף ידיו אחר הנטילה ראשונה [אפי' אם אינו נוטל ברביעית בבת אחת דשתי ידיו נחשבים כיד אחת וכמ""ש השו""ע לקמן בסעי' ה' (מ""ב ס""ק ל""ט), וצ""ע במ""ב (ס""ק ל""ח) דנקט רביעית בדוקא (מ""ב דרשו)], וס""ל להמג""א דצריך לשפשף אחר הנטילה ראשונה לרחוץ יפה הזיעה<br>2) כתב הב""ח בשם המהרש""ל דכשנוטל מעצמו צריך להשפיל את ידו ויפלו המים על ידו<br>3) אם יש לחות על ידו השמאלי יטמא אוזן הכלי וכשנוגע בה ביד הימיני הנטולה נטמא ידו ממנה (מ""ב ס""ק ל""ח, שעה""צ ס""ק ל""ד)"	סימן קסב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם ליכא אחר?	"יטול ידיו בבת אחת ברביעית או כל יד בפנ""ע ברביעית"	סימן קסב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נטל ידו ב' פעמים או פעם אחת ברביעית ונגע 1) בידו השנית 2) ביד חבירו?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-a2f987a6b286875c51dbdf589fbdc4eccf1987eb.jpg"">"	סימן קסב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשנוטל ידו ברביעית למה נטמאו כשנגע ביד שנית?	"כתב המג""א (ס""ק ט') ב' תירוצים:<br>1) בשעת נטילה ומקום הנטילה המים מקבלת טומאה אע""פ שיש בה רביעית {וצ""ב דמ""ש מיד עצמה דאינה מטמא המים, ולכאורה הול""ל דליכא רביעית על ידו כשנגע ביד שנית}<br>2) בתחילה נטמא המים שביד שניה דשם ליכא רביעית וחוזר ומטמא יד הראשונה<br> (מ""ב ס""ק מ""ב, שעה""צ ס""ק ל""ה)<br>3) אמנם, הב""י ס""ל דאה""נ כשנוטל ברביעית אינו נטמא אפי' ע""י יד חבירו (שעה""צ ס""ק ל""ט), ולפיכך פסק המ""ב (ס""ק מ""ט) דאינו חוזר ומברך על נטילת ידים, וכמ""ש להלן"	סימן קסב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כבר בירך על נטילת ידים ונזכר שנגע ביד חבירו?	"אם נגע בחבירו אחר שנטל ברביעית אינו חוזר ומברך {אבל אם נטל בפחות מרביעית אפי' ב' פעמים צריך לחזור ולברך (פסק""ת אות י""ב)} (מ""ב ס""ק מ""ט), וביאר השעה""צ (ס""ק ל""ט) דהב""י ס""ל דרביעית מהני אפי' כשנוגע ביד חבירו [ודלא כמג""א ס""ק ט'] {ואם עדיין לא בירך על נטילת ידים יש לטמא את ידיו ולחזור וליטול בברכה (פסק""ת שם)}"	סימן קסב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול ליטול ידיו בסירוגין?	"אם נוטל ברביעית לכל יד מותר, אבל אם נוטל בפחות מרביעית אם ליכא אלא אוזן אחת יש חשש לאחר שנוטל יד שמאלית ביד ימינית הלחה כשחוזר ואוחזה ביד שמאלית יטמא ידו אלא צריך ליטול כל יד ב' פעמים בפנ""ע (מ""ב ס""ק מ""ט) {ולכאורה יש מקום להחמיר אפי' בב' אזנים שלא ליטול בסירוגים בפחות מרביעית דיש לחוש שמא יטפטף מיד ימין ע""ג יד שמאל} [והנה, השעה""צ (ס""ק מ""א) הביא שיטת פתחי תשובה ושלחן שלמה דס""ל דאפי' כשנוטל ברביעית יש להחמיר לנגב האוזן כשיש רק אוזן אחד להכלי דהרי כשנוטל יד ימין ביד שמאל הרי הוא נוגע המים ביד שמאל ומטמא המים דנחשב כשעת הנטילה ואח""כ כשחוזר ונוגע באותם מים ביד ימין נטמא יד ימין, והשעה""צ חולק עליהם וס""ל דזה לא נחשב כשעת הנטילה לגבי יד שמאל, אמנם לפי המחמירים אע""פ שמדינא אין להחמיר אלא באוזן אחד מ""מ למעשה צריך לחוש אפי' בב' אזנים דלעולם יש לחוש דאדם אחר שנטל את ידיו כרגיל ונטמאו המים שעל אוזן השמאל [ואינו יכול לברר אם באמת אחז האוזן השמאלית או ימינית] ולא מהני לשטוף האוזן במים דגם מטמא מים אחרים, וממילא אם רוצה להחמיר כשיטות אלו צריך לנגב את השני אזנים, ובודאי אם רוצה ליטול בסירוגין אחר שנוטל את ידיו ב' פעמים בכל יד לפי המחמירים צריך לנגב את האזנים תחילה]"	סימן קסב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש מים על האוזן מחמת מי שלא נטל כדין?	"{לפי המחה""ש (וכן מבואר במ""ב סי' קנ""ט ס""ק ל""ג) המים נטמאו אפי' כשנטלו ברביעית ולפי החזו""א לא נטמאו [אפי' אם נטל בפחות מרביעית דלא היה שם נטילה כלל], ולפי המחה""ש (והמ""ב) אם נוגע בה לא יטהר המים הבאים אח""כ, ולא מהני להוריד מים מהברז עליו דכולם נטמאו, אמנם אם נטלו האצבעות יש סוברים דזהו השיעור לנטילת ידים, ועי' מש""כ להלן בסעי' ח'}"	סימן קסב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במים שעל ידיו קודם הנטילה?	"לפי המ""ב אינו פוסל נטילתו [וכן מבואר מכל הפוסקים, ואפי' הפתחי תשובה ושלחן שלמה לא החמירו אלא במים שעל האוזן בשעת נטילה ולא במים שעל ידיו מקודם נטילה], אבל החזו""א (או""ח סי' כ""ד ס""ק כ' וס""ק כ""ג) מחמיר, ואפי' מים המטפטפין מהברזא ס""ל להחזו""א דצריך לנגב את ידיו וחוזר ונוטלן"	סימן קסב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם נגע ביד עכו""ם כשידיו לחות?"	"ההתעוררות תשובה (ח""א סי' ע""ו) מסתפק בדבר"	סימן קסב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עד מתי נטמא ידיו ע""י נגיעת חבירו?"	"עד הניגוב, ואפי' היכא דא""צ ניגוב [כגון בטבילת ידים או ברביעית] אפ""ה נטמאו ידיו עד הניגוב (חזו""א סי' כ""ה ס""ק י""ג, מ""ב דרשו) {ומכאן נראה סמך דנחשב עובר לעשייתן בברכת על נטילת ידים לפני הניגוב אפי' אם נטל ברביעית או טבלו את ידיו}"	סימן קסב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נוטל שתי ידיו כאחת, האם אחת מטמא חברתה?	לא, אלא שתיהם כיד אחד	סימן קסב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו פשט במשנה בידים (פ""ב מ""ג) ""נטל את הראשונים לידו אחת ונמלך ונטל את השניים לשתי ידיו ידיו טמאות נטל את הראשונים לשתי ידיו ונמלך ונטל את השניים לידו אחת ידיו טהורות""?"	"פי' הרא""ש דמבואר בתוספתא דה""ק, אם נטל כל יד בפנ""ע ואח""כ נמלך להצטרף ידיו כאחת ידיו טמאות, אבל אם בתחילה נטלן כאחת ואח""כ נמלך ליטלן זה בפנ""ע וזה בפנ""ע ידיו טהורות"	סימן קסב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשעת שפשוף האם צריך ליזהר שלא ליגע חוץ למקום נטילתו?	"לפי הרא""ש ל""צ ליזהר דס""ל חוץ למקום הנטילה אינו מטמא (ביה""ל ד""ה אם), לפי הרשב""א צריך ליזהר דוקא כשנוטל עד קשרי אצבעותיו אבל כשנוטל כל היד מודה דהזרוע אינו מטמא את ידיו [חוץ מדעת הערוך דס""ל דאפי' הזרוע מטמא (ב""י, שעה""צ ס""ק מ""ג)] (מ""ב ס""ק נ""ו)"	סימן קסב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לאחר שנתנגבו ידיו?	"שוב א""צ ליזהר מליגע חוץ למקום הנטילה דלא יטמא את ידיו אלא אם הם לחות (מ""ב ס""ק נ""ו)"	סימן קסב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נטל מים ראשונים וניגב ידיו 1) בשערו או בכותל 2) במפה, מה הדין?	"1) ידיו טהורות, אבל אם נגע במים אלו נטמאו [ואם נטל מים שניים לפי הט""ז (ס""ק ז') ג""כ מטמאים אבל שאר המפרשים ס""ל דאינם מטמאים (שעה""צ ס""ק מ""ז), ואם נטל ברביעית לכו""ע אינם מטמאים] 2) הלחם חמודות (חולין פ""ח אות פ""ה) ס""ל דהמים טהורים כיון שקינח את ידיו כדרך המקנחין הוי כמו שנטל מים שניים, אבל השיג עליו המג""א (ס""ק ט""ז) דאין לחלק בין מפה לשערו וכותל אלא לעולם המים טמאים [ולפי""ז צריך ליזהר כשהרבה בני אדם מנגבים ידיהם על מפה אחת אם היא טופח ע""מ להטפיח יטמא את ידיו, ואע""פ שרובן נוטלין ידיהם ברביעית, מ""מ רבים אינם מחכימים ליטול ע""פ דין ואפי' ברביעית טמא (מחה""ש), אכן החזו""א ס""ל דאם נטלו שלא כדין המים אינם מטמאים אחרים, ולמעשה השבט הלוי (ח""ז סי' כ') מחמיר במגבת ציבורי שטופח ע""מ להטפיח לחשוש להמחה""ש, וכן מבואר במ""ב (סי' קנ""ט ס""ק ל""ג) דאפי' ברביעית אם נטלו שלא כדין שנטמאו המים], והט""ז (סס""ק ז') פי' דלא נקט מפה מפני שהמפה מבליע המים ואין שייך שם ליגע אחר ניגוב (ערוה""ש סעי' כ""ז)."	סימן קסב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך מותר לנגב ידיו בשערות ראשו, הרי מבואר לקמן (סי' קס""ד) דצריך ליטול את ידיו כשנוגע בשערות ראשו?"	"תי' המג""א (ס""ק י""ד) דכאן מיירי כשמנגב ידיו בכובע שעל ראשו {ומשמע דאינו קשה לשכחה, דדוקא בחלוקה קשה לשכחה} [ולפי""ז צריך ליזהר כשמניח תפילין של ראש שלא ליגע בשערות ראשו (פמ""ג א""א ס""ק י""ד)], אכן כל האחרונים חולקים עליו וס""ל דלקמן מיירי כשמחכך ידיו בראשו והכא רק נוגע בשערות ראשו (הגהת באר הגולה, מ""ב ס""ק נ""ח, שעה""צ ס""ק מ""ו)"	סימן קסב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם צריך לנגב את ידיו אפי' לאחר מים שניים, למה אינו מותר לכתחילה לנגב את ידיו אחר מים ראשונים?	"תי' הר""ש בידים (בנוסחא אחרינא) דחיישנן שמא יגע במים הטמאים [אבל הר""ש בנוסחא ראשונה משמע דאה""נ א""צ מים שניים, אבל מבואר מכמה ראשונים דלא כוותיה] (ביה""ל ד""ה מטהרים)"	סימן קסב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם סגי בניגוב לחוד (לכתחילה/בדיעבד) כשנוטל 1) בפחות מרביעית 2) ברביעית?	"1) לכתחילה בעי מים שניים משום החשש שמא יגע במים הטמאים, אבל בדיעבד כשניגב את ידיו אחר מים ראשונים אע""פ הראב""ד ס""ל דבעי מים שניים אפ""ה הכריע הביה""ל (ד""ה מטהרים) דבדיעבד א""צ מים שניים, והחזו""א ס""ל דלעולם בעי מים שניים 2) אע""פ שהראב""ד עצמו ס""ל דלעולם בעי מים שניים, משמע מביה""ל (שם) דאפי' לכתחילה א""צ מים שניים אם מנגב את ידיו {ולפי""ז צ""ל דמש""כ המ""ב לעיל (ס""ק כ""א) דלכתחילה צריך ליטול ידיו ב' פעמים אפי' ברביעית היינו כשאינו מנגב את ידיו, וצ""ע}"	סימן קסב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פשט בהא דתנן דשטיפה אחת טהורה?	"הר""ש הוכיח מכאן דא""צ מים שניים, אבל שאר הראשונים ס""ל דמיירי בשטיפה מרובה כשנים [ונמצא חידוש דסגי במים מרובים בשטיפה אחת, וכתב החזו""א (סי' כ""ד ס""ק י""ט) דאינו מובא בפוסקים מפני שאין אנו בקיאים בשיעור זה (מ""ב דרשו)], ועי' במג""א ס""ק ג'. "	סימן קסב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פשט בתוספתא דאם שפשף בראשו טהורה?	"מכאן הוכיח הר""ש (בנוסחא ראשונה) דא""צ מים שניים, אבל שאר הפוסקים יפרשו דמיירי בדיעבד א""נ מיירי כשנוטל אח""כ מים שניים, והא קמ""ל דלא נטמאו ידיו מחמת ראשו (ביה""ל ד""ה מטהרים)"	סימן קסב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש צרור או קיסם על ידיו בשעת נטילת ידים?	"אפי' ברפויה [דאינו חציצה] נטמאו המים ראשונים ולא נטהרו ע""י מים שניים {ואפי' להרשב""א דאינו חושש שמא ילך המים ממקום הנטילה חוץ למקום נטילה כאן מודה דחיישינן שיבוא מים ממקום הנטילה לעל גבי הצרור וקיסם (עם הר""י באק)}, וצריך לנגב את ידיו וחוזר ונוטל את ידיו (מ""ב ס""ק ס""ב) {והרמב""ם פי' משום חציצה (ב""י, שעה""צ ס""ק נ""א), וזה לשיטתו דס""ל דלעולם בעי ליטול את ידיו ברביעית}"	סימן קסב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם נפלו הצרור וקיסם 1) אחר מים הראשונים 2) ע""י המים שניים?"	"1) נסתפק המ""ב (ס""ק ס""ב) אם מהני מים שניים דאולי מיד נטמאו המים שעל ידיו מחמת המים שעל הצרור ותו לא מהני מים שניים (שעה""צ ס""ק נ'), ופשוט להחזו""א דלא מהני {ולכאורה יש להביא ראיה ממרדכי שמובא בדרכ""מ (ס""ק ה') דהר""ש משאנ""ץ היה מנגב בין שטיפה לשטיפה שהיה חושש שמא נשאר דבר על ידיו, ומשמע דמהני להסיר הצרור אחר מים ראשונים} 2) הספר יד קטנה היה מחמיר בזה, אבל השעה""צ (ס""ק נ') מסתפק נמי בכי האי גוונא"	סימן קסב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נמצא על ידיו 1) יבחושים אדומים 2) ברד ושלג?	"1) הב""י מצדד לומר דקיי""ל כרשב""ג דהוי כמים, והמג""א (ס""ק י""ז) הביא התיו""ט דחולק על הב""י וס""ל דאינו כמים, ועוד כתב המג""א דאפי' להב""י דהוי כמים היינו דוקא בדריסקן אבל בדלא ריסקן ידיו טמאין (מ""ב ס""ק ס""ד), והערוה""ש (סעי' כ""ח) מקיל [בין ביבחושים אדומים בין בברד ושלג] 2) המג""א (שם) מחמיר בדלא ריסקן, אבל הפמ""ג (א""א ס""ק י""ז) מצדד להקל (מ""ב שם), והכריע הביה""ל (ד""ה או) דלכתחילה טוב להחמיר ליטול ברביעית אבל בדיעבד אזלינן לקולא בידים ואינו נפסל כשנמצא על גבי ידיו דהרי הט""ז מקיל לטבול ידיו בברד ושלג כשלא ריסקן, והגר""א מקיל אפי' לטבילת נשים, ויש לצרף עוד שיטת הרמב""ם דלית ליה האי דין כלל. "	סימן קסב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשנוטל ידיו ברביעית?	לית בה חשש כלל דהרי לא נטמאו המים	סימן קסב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם יש לו רטיה על ידו?	"מדינא מותר ליטול ידיו בפחות מרביעית אם יצמצם המים עד מקום הרטיה,אבל כיון שא""א לצמצם צריך ליטול את ידו ברביעית מים (מ""ב ס""ק ע""א, שעה""צ ס""ק נ""ו), ואם הוא חושש שלא יירטב הרטיה וממילא לא יצמצם עד הרטיה עדיף לכרוך את ידו במפה (שערי הברכה פ""א הע' ס""א)"	סימן קסב סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה אינו מחויב להסיר הרטיה כדאמרינן לעיל בסי' קס""א סעי' א'?"	"1) תי' המעדני יו""ט (חולין פ""ח אות פ') דהכא מיירי כשאינו מקפיד (מג""א ס""ק י""ח) [והקשה רע""א כיון דא""צ המים שיבואו ע""ג א""כ אינו שייך לדיני חציצה כלל]<br>2) תי' הרא""ש והב""ח דהכא מיירי כשכאב לו להסיר הרטייה (מג""א שם, מ""ב ס""ק ס""ח), אכן החזו""א (סי' כ""ד ס""ק כ""ה) ס""ל דאם יש לו כאב צריך לכרוך ידו במפה<br>3) תי' רע""א דאם לא יהיה חציצה א""כ יהא בטל להגוף והמים שניים יטהרו המים ראשונים, וה""ק כיון דמבואר לעיל בסי' קס""א דהוי חציצה א""כ מוכרח לומר כאן דלא יבואו המים על גבה (וכ""כ הט""ז לעיל סי' קס""א ס""ק ב' בתירוץ ב' ובלבושי שרד, וכעין זה במג""א שם ס""ק ד' בתירוץ ראשון) [ונמצא לפי רע""א במיעוט שאינו מקפיד יכול המים לבא ע""ג ונטהרו ע""י מים שניים {אבל אם הוא רפוי והמים נכנס תחתיו נראה דתו לא מצי למימר דהוא טפל להגוף ונטהרו ע""י מים שניים (ר""י באק)}]"	סימן קסב סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו יכול ליטול 1) את ידיו כלל מחמת חולי 2) ידו אחת מחמת חולי?	"1) יכרוך ידיו במפה (מ""ב ס""ק ס""ט) 2) יכרוך ידו, ולגבי הברכה, הרבה סוברים לברך על נטילת ידים (רב פעלים או""ח ח""א סי' ח', כה""ח סי' קנ""ח ס""ק ו', רשז""א, שערי הברכה פ""א הע' ק""כ), אבל הערוה""ש (סי' קס""ג סעי' ב') ס""ל דאין לברך [והגרי""א פארכהיימער חושש שלא לברך] {ונראה פשוט דאם נוטל מקצת ידיו עד מקום הרטיה לכו""ע יכול לברך}"	סימן קסב סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם יש זוהמא על הרטייה?	"לאחר הנטילה, יכסה הרטייה בסמרטוט לבן ונקי (מ""ב ס""ק ע""א) [אבל לא קודם לכן דא""כ יהא צריך ליזהר שלא יהיה רוחב יותר משיעור הרטייה (שעה""צ ס""ק נ""ז)]"	סימן קסב סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נפלה הרטייה באמצע הסעודה, מה הדין אם 1) אינו רוצה להחזירה 2) רוצה להחזירה?	"1) כתב השע""ת (לעיל סי' קס""א ס""ק ב') דצריך ליטול כל היד עוד הפעם, והשעה""צ (ס""ק נ""ח) מפקפק קצת דאולי סגי ליטול מקום הרטייה ואין זה נטילה לחצאין כיון דבעת הנטילה לא היה עליו חיוב יותר, ומסיים וצ""ע [ומסתפק אם זהו כוונת הבאה""ט שם] 2) השעה""צ (ס""ק נ""ח) משמע דס""ל דא""צ ליטול ידו עוד הפעם, אבל החזו""א ס""ל דבטל הנטילה ראשונה וצריך ליטול עוד הפעם"	סימן קסב סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם נוטלים מים ראשונים ע""ג קרקע?"	"כיון דאין בה רוח רע נוטלין מים ראשונים בין בתוך כלי בין ע""ג קרקע"	סימן קסב סעיף י		
